טיפול שורש בילדים

חבלה בשן קדמית עלולה לגרום לשבר בכותרת השן שלעיתים קרובות תזדקק רק לשחזור הכותרת כדי לשמור על האסתטיקה ולהגן על מוך השן. עם זאת, מקרה כזה מחייב מעקב אחרי השן כדי לוודא שאין אבדן חיות של מוך השן. מעקב כזה צריך להיות קליני, על ידי בדיקת רגישות לקור ושינוי בצבע השן, ורנטגני. הסיבה לאבדן החיות של מוך השן לאחר חבלה יכולה להיות תזוזה של קצה השורש בעת החבלה וניתוק של כלי הדם הנכנסים אל המוך דרך קצה השורש. במקרה של אבדן חיות המוך (נמק) יש צורך בביצוע טיפול שורש וזאת למניעת זיהום של המוך הנימקי בחיידקים. במקרה של שבר בכותרת השן עם חתך בשפה, יש לבדוק ולוודא שהחלק החסר מכותרת השן אינו נמצא בתוך הפצע בשפה.

חבלות בשן ללא שבר

גם אם אין שבר בכותרת השן, השן עלולה לזוז ממקומה, דבר שיחייב החזרתה למקומה וקיבוע של השן לתקופת החלמה. אופן הקיבוע ותקופת ההחלמה תלויים ב אופי התזוזה: אם השן זזה אבל אין שבר של העצם המכתשית (העצם שמחזיקה את השן) הקיבוע יהיה גמיש ותקופת ההחלמה קצרה. שבר של העצם המכתשית יחייב קיבוע קשיח ותקופת החלמה ארוכה יותר. בשני המקרים יש לבצע מעקב אחר חיות מוך השן. אובדן החיות יחייב בדרך כלל ביצוע טיפול שורש בשן.

חבלות שגורמות לשן לצאת ממוקמה

מקרה קיצוני יותר הוא חבלה שגורמת לשן לצאת לגמרי ממקומה, עד כדי נפילה אל מחוץ לפה. במקרה כזה חשוב למצוא את השן ולשמור עליה ברטיבות מתאימה על מנת שיהיה אפשר לשתול אותה חזרה למקומה. נוזל זמין המתאים לשמירה על השן הוא חלב. אם אין נוזל מתאים (מים אינם מתאימים למטרה זאת) אפשר לשמור השן בתוך הפה של ההורה. יש חשיבות רבה לזמן שעובר בין נפילת השן מהפה ועד להחזרתה למקומה. אם הזמן קצר יש סיכוי לקליטה מוצלחת של השן ללא סיבוכים. ככל שהזמן מתארך, או כאשר השן הוחזקה ביובש, הסיכוי לסיבוכים בקליטת השן גדל. הסיבוך הנפוץ בהקלטות של שן שנשמרה ביובש או שעבר זמן ארוך עד להחזרתה למקומה הוא חיבור קשיח של השן לעצם. חיבור כזה עלול להביא בהמשך להפרעה בבקיעת השן או לספיגה של שורש השן על ידי העצם.

בכל מקרה של יציאת השן ממקומה מתרחש ניתוק של אספקת הדם למוך השן דבר שיביא בהכרח לנמק של המוך. מצב זה מחייב ביצוע של טיפול שורש ויש לסלק את המוך הנימקי מהשן בהקדם. אי ביצוע של סילוק המוך בזמן (תוך שבוע-שבועיים) עלול לגרום לספיגה חזקה של השורש כתגובה לחיידקים שמתרבים במוך הנימקי.