תצלומי הרנטגן המסורתיים הם כלי חשוב וחיוני ברפואת שיניים בכלל ובתחום האנדודונטיה (טיפולי השורש) בפרט. הם מאפשרים לזהות את מבנה השורשים של השן ולזהות מחלה (דלקת) בעצם שבאזור שסביב קצה השורש, הנגרמת על ידי נוכחות זיהום חיידקי בתעלת השורש.
לתצלומי רנטגן מסורתיים אלה יש מגבלה: הם מהווים היטל דו- מימדי של המבנה התלת ממדי המורכב של השיניים והעצם שסביבן. לפיכך פרטים רבים עלולים להיחבא ולא להיראות בתצלומים אלה. (ראה כתבה על בעיה זו ועל CBCT )
לאחרונה הוכנס לשימוש צילום רנטגן דנטלי תלת ממדי הקרוי Cone Beam CT או CBCT. תצלום רנטגן כזה, כמו תצלומי CT המשמשים ברפואה, נוצר משילוב של סידרה של תצלומי רנטגן מכיוונים שונים ועיבוד ממוחשב של התמונה לתמונה תלת ממדית.
אין לבלבל בין ה- CBCT לבין ה-CT הרפואי, וזאת למרות ששניהם נותנים תמונה תלת ממדית. ה-CBCT שתוכנן במיוחד לשימוש דנטלי, חושף את המטופל להרבה פחות קרינה מאשר ה- CT הרפואי. במכשירי CBCT חדישים ניתן לבצע צילום שיניים תלת ממדי של אזור מוגבל של 3 שיניים, בחשיפת קרינה שאינה עולה על סך הקרינה של שלושה צילומי רנטגן שיניים דנטליים מסורתיים.
השימוש של ה- CBCT בתחום האנדודונטיה הוא דינאמי ומתפתח, וכמות המידע שניתן להפיק מצילום כזה עולה לאין ערוך על זו שניתן להפיק משלושה צילומי רנטגן מסורתיים. להלן מספר דוגמאות של אבחון שאינו ניתן לביצוע כאשר הרופא מוגבל לצילומי הרנטגן הדנטליים המסורתיים:
צילום שיניים רגיל לעומת צילום תלת ממדי
צילום הרנטגן הרגיל הוא צילום דו ממדי של השן. צילום כזה הוא השלב הראשון בביצוע טיפול שורש.
הצילום הרגיל מראה את מספר השורשים בשן אך אינו מראה את מספר התעלות הקיימות בכל אחד מהשורשים. בשורשים מסוימים קיימות יותר מתעלה אחת בשורש (תעלות נוספות).
תעלות כאלה ניתן לגלות רק בצילום תלת ממדי של השן (CBCT).
הצילום התלת ממדי מאפשר להציג חתכים של שורשי השן במישורים שונים ובכך לגלות אם בשורש מסוים קיימת יותר מתעלה אחת.
כאשר בצילום רגיל רואים סתימת שורש שנראית כעשויה היטב, אך בכל זאת יש עדות לתהליך דלקתי סביב קצה השורש, (צל כהה בצילום הרנטגן) חשוב לבצע צילום תלת ממדי כדי לבדוק אם הסיבה לדלקת סביב קצה השורש אינה תעלה נוספת בשורש אשר לא זוהתה ולא טופלה בטיפול הקודם (תעלה נוספת) ובתוכה קיים זיהום של חיידקים הגורם לדלקת סביב חוד השורש.
תהליכים דלקתיים בעצם שסביב קצה השורש
אחד המאפיינים הרנטגניים של זיהום בתעלת השורש, הוא ספיגת עצם סביב הפתח החודי של תעלת השורש. תהליכים דלקתיים כאלה נראים בתצלום הרנטגן כחסר עצם (צל שחור) סביב קצה השורש של השן.
במחקרים שנערכו לאחרונה נמצא כי כשליש מתהליכים דלקתיים אלה אינם נראים כלל בתצלום הרנטגן הדו ממדי המסורתי, אך ניתנים לזיהוי ב- CBCT.
לפיכך במקרים בהם מתלונן המתרפא על מיחושים המתאימים לדלקת בעצם הסב- חודית (העצם שסביב קצה השורש), אך תצלום הרנטגן המסורתי אינו מגלה דבר, מן הראוי לבצע בדיקת CBCT אשר תאשר או תשלול קיום תהליך דלקתי כזה שאינו נראה בתצלום הרנטגן המסורתי.
ספיגה פנימית או חיצונית בשורש
ספיגה פנימית בשורש היא תהליך שונה בתכלית מספיגה חיצונית, הן מבחינת דרכי הטיפול והן מבחינת סיכויי ההצלחה של הטיפול.
תצלום הרנטגן המסורתי הדו ממדי אינו יכול, לעיתים קרובות, להבדיל בין שני המצבים. ה- CBCT יכול להבדיל בקלות בין שני המצבים ולאפשר אבחנה וטיפול נכונים.
שבר אנכי בשורש
שבר אנכי בשורש הוא מצב המופיע לעיתים בשיניים שטופלו בטיפול שורש. תחת העומסים החוזרניים של הלעיסה ובמיוחד עומסים של חריקת שיניים או לחיצת שיניים בעת השינה, השורש נסדק לפעמים לאורכו. חיידקים חודרים לתוך השבר/סדק וגורמים לדלקת הגורמת להרס העצם שמול “שפתי” השבר.
שן עם שבר אנכי בשורש חייבת להיעקר בהקדם האפשרי על מנת למנוע המשך הרס של העצם שמול השבר.
בשלבים מוקדמים, בהם הרס העצם מוגבל עדיין, אין להרס עצם כזה ביטוי בתצלום הרנטגן המסורתי הדו מימדי, ספיגת העצם בשלב המוקדם של התפתחות הסדק אינה נראית כלל בתצלום הרנטגן. הדבר נובע מכך שהצללית של השן מסתירה את הספיגה בעצם. דבר זה מהווה קושי גדול בזיהוי שבר אנכי בשורש בשלבים המוקדמים של התפתחותו. מאוחר יותר, לאחר חודשים, כאשר בצילום הרנטגן הרגיל מופיעים הסימנים הרנטגניים האופייניים לשבר אנכי בשורש, הרס העצם הוא כבר נרחב ונגרם נזק גדול ונרחב לעצם.
תצלומי CBCT אינם מסוגלים לגלות את השבר האנכי עצמו בשורש בשלבים המוקדמים של היווצרותו (ראה פרק על שבר אנכי בשורש), אבל ניתן לזהות בחתכים של CBCT את הרס העצם האופייני הנוצר מול השבר בשורש, וזאת בשלבים מוקדמים בהרבה ממה שניתן לזהות הרס עצם הקשור לשבר אנכי בשורש בתצלומי רנטגן דו ממדיים מסורתיים.
מבנים חריגים של תעלת השורש
התצלום התלת ממדי של ה- CBCT והחתכים שניתן להפיק ממנו, עשויים לספק לרופא השיניים המטפל מידע מפורט על מבנים חריגים של תעלת השורש במצבים כגון C-shaped canal (ראה מאמר בנושא) או Dens Invaginations (ראה מאמר בנושא) ולאפשר טיפול במקרים חריגים שכאלה.
לסיכום, צילום הרנטגן התלת מימדי – CBCT הוא כלי חיוני באנדודונטיה המודרנית, המסוגל לספק את המידע הנדרש שיאפשר הצלחת טיפול השורש או מידע על הסיבות לכישלונו של הטיפול הקודם. “המחיר הקרינתי” של צילומים אלה כאשר הם מבוצעים במכשירים החדישים, מאפשר לבצע צילומים של קבוצה קטנה של שיניים, לסת אחת שלמה או שתי הלסתות. שיקולי ה”עלות” בקרינה לעומת התועלת באבחון צריכים להישקל בכל מקרה ומקרה, כמו בכל צילום רנטגן. שיקולים כאלה מצדיקים לעיתים קרובות ביצוע של צילום הרנטגן התלת- מימדי.
פרופ' צבי מצגר
פרופ’ צבי מצגר הוא מומחה לטיפולי שורש בעל ותק של 35 שנה ומעורב בפיתוח של שיטות חדשניות ומהפכניות בתחום זה. הוא בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים.
